אדריכל בחודש - מרסל וונדרס

אי אפשר להישאר אדישים לעיצובים שלו, ובזכות הנועזות הוא צבר לעצמו שם עולמי כמעצב ייחודי ו"משוגע". ידו נוגעת בכל - רהיטים, כלי אוכל, מוצרי תיאורה, עיצוב פנים ומבנים מסחריים בהם בתי מלון ומסעדות.

מרסל וונדרס (marcel wanders) נולד ב-2 ביולי, 1963, בהולנד. הוא סיים בהצטיינות ב-1988 מסלול עיצוב בבית הספר לאומנות באמסטרדם - Hogeschool Voor de Kunstenבשנת 1995 פתח סטודיו לעיצוב בהולנד וכבר אז זכה לביקורות נלהבות על כסא שעיצב (Knotted Chair) שהציג מיזוג בין שימוש בחומרים מתקדמים ל"טכנולוגיה נמוכה".

 

 

בשנת 2001 ייסד וונדרס את תווית העיצוב המוצלחת Moooi ("יופי" בהולנדית), שבה הוא שותף ומנהל אמנותי גם כיום. בחלוף השנים הוא עבד עם לקוחות וידועים ובהם KLM, סברובסקי ופומה, וקטף פרסים ותארים רבים בתחום העיצוב. בין הפרסים, פרס רוטרדם היוקרתי (Rotterdam Design Prize), ופרסKho Liang Ie . בשנת 2002 נבחר על ידי המגזין בלומברג ביזנסוויק (Bloomberg Businessweek) - שבועון כלכלה ועסקים בארה"ב - כאחד מ-25 מנהיגי השינוי באירופה. כפי שתוכלו להתרשם מהתמונות מה שמייחד את עבודותיו מלבד היצירתיות יוצאת הדופן, זה שכל יצירה מצליחה להפתיע אף יותר מקודמתה.


עיצובים רבים של וונדרס נבחרו עבור אוספי העיצוב החשובים ביותר בתערוכות בעולם, ופורסמו במגזינים מובילים
. תערוכת היחיד הראשונה שלו הוצגה במוזיאון לאמנות של פילדלפיה ב-2009, וזכתה לשם "חלומות בהקיץ". אחד הפרויקטים המעניינים שלו, שהשאיר הרבה פיות פעורים הוא מלון אנדז אסמטרדם (Andaz Amsterdam).

הוא התברג ברשימת 5 המלונות היפים ביותר בהולנד לשנת 2016 (לפי אתר טריפאדוויזר) והוכתר לאחד מ-25 בתי המלון הטובים ברחבי אירופה. העיצוב אקלקטי, ייחודי ו"משוגע" כמו שוונדרס יודע לעשות - כיסאות צבעוניים ומעוצבים, טפטים מצויירים בעבודת יד, ספרים מזויפים כתזכורת לספרייה שהייתה שם קודם, וידאו ארט על הקירות ושנדליירים עצומים בגודלם שמשתלשלים מהתקרה ונראים כמו פעמוני ענק.


קונספט מעניין הוא שבלובי אין דלפק קבלה פורמלי והצוות משוטט עם אייפדים ומעניק שירות לאורחים. כהמשך ישיר לעיצוב היוצא דופן גם חדרי השינה ביזאריים - על הקירות מצויירים איורי גרפיטי פרועים.
המסעדה שבמקום נחשבת לאחת הטובות בעיר
, כשעל הקיר המרכזי שלה נישאים ראשי אריות ונמרים קטנים. אפשר לסכם את האג'נדה של וונדרס במה שהוא כותב באתר הבית שלו (www.marcelwanders.com): "ליצור אווירה של אהבה, חיים עם תשוקה, ולגרום לחלומות הכי מרגשים שלנו להתממש".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המלון היוקרתי בעולם לשנת 2016

מאחורי המלון הזה עומד מותג על ואת טביעת האצבע של מי שעיצב אותו ניתן לראות גם בפרטים הקטנים ביותר. 

 

בתחום עיצוב בתי המלון נראה שאין גבול לרעיונות העיצוביים שמלווים אותו. הוא דורש חדשנות, מעוף וראיה רחבה. אנו עוקבים אחר מלונות בעלי עיצוב מקורי ונהנים כל פעם מחדש לגלות איך מעצבים בוחרים להביא לידי ביטוי את הסגנון הייחודי שלהם. את המלון שבחרנו הפעם עיצב מעצב העל ג'ורג'יו ארמני והוא זיכה אותו בפרס הנחשק "המלון היוקרתי בעולם".

 

 

התמונה מאתר: www.interiordesign.net

 

הוא הוקם כבר בשנת 2010 בבורג' ח'ליפה בדובאי, אולם רק השנה זכה בית המלון שעוצב על ידי ארמני בפרס היוקרתי. ארגון החלל, התאורה, בחירת האלמנטים העיצוביים, הריהוט ושילוב הצבעים - יוצרים מראה אלגנטי, הרמוני ויוקרתי.

 

 

התמונה מאתר: www.interiordesign.net

 

 

במלון 10 קומות ו- 160 חדרים וסוויטות, ואת כולם עיצב ג'ורג'יו ארמני בכבודו ובעצמו. הרצפה מאבן יוקרתית ואת הריהוט הוא עיצב במיוחד עבור המלון. ארגון השופטים העניק דווקא למלון זה את התואר הנכסף והיוקרתי בזכות השילוב בין יוקרה ברמה הגבוהה ביותר לאווירה שלווה וחמה.  

 

 

 

התמונה מאתר: www.interiordesign.net

 

 

 

התמונה מאתר: www.interiordesign.net

 

 

 

התמונה מאתר: www.interiordesign.net

 

אדריכל אחד בחודש - ריצ'ארד רוג'רס

אחד הפרויקטים הראשונים שלו, שנחשב לפריצת דרך בדרכו המקצועית, היה מרכז ז'ורז' פומפידו בפריז. מאז הוא צבר עוד מספר מבנים אייקונים שהפכו אותו לאחד האדריכלים החשובים והמוערכים בדורנו  

 

הוא נולד בפירנצה ב-1933 והתחיל את דרכו המקצועית בבית הספר לאדריכלות של ה-AA בלונדון. את אותה הדרך הוא סיים דווקא בלימודים באוניברסיטת ייל שם הכיר את שותפו המקצועי לעתיד, נורמן פוסטר. 
השניים הקימו משרד אדריכלים משותף בבריטניה ביחד עם נשותיהם, כשהסגנון העיצובי של המשרד היה תעשייתי-היי טקי. אחת העדויות הראשונות לכך, שהיוו פריצת דרך עבור רוג'רס, היה פרויקט מרכז פומפידו בפריז אותו תכנן יחד עם האדריכל האיטלקי רנצו פיאנו (
Renzo Piano). המרכז בנוי בסגנון היי-טק, ועוצב כך שפנים הבניין חשוף לחלוטין: מערכות החשמל, המים, המדרגות הנעות, ולמעשה כל מערכותיו והצנרת שלו חשופות ותלויות בחוץ, וכל אלמנט חיצוני שכזה צבוע בצבע בוהק אחר, על פי התפקוד שיש לו. כך למשל מערכת צנרת המים צבועה בירוק, ומערכת האוורור צבועה בכחול.
אותו סגנון שמאפיין את מרכז פומפידו אפיין גם פרויקטים נוספים של רוג'רס. דוגמה לכך היא פרויקט נוסף שלו שחושף את הבניין ואת סגנונו ההיי-טקי - בניין לוידס בלונדון שנבנה במשך כמה שנים החל משנת 1979 וזכה גם לדעות שנויות במחלוקות.

 

תיק העבודות שלו כולל גם את בית המשפט האירופאי לזכויות אדם בשטרסבורג (1984), כיפת המילניום בלונדון (1999), מגדל המשרדים ברחוב ווד 88 בלונדון (1933) ועוד. אחד הפרויקטים האחרונים שלו שמאופיין בנטרליות יחסית לפרויקטים המובהקים של רוג'רס בתחילת דרכו, הוא בניין לדנהול בלונדון, המכונה בניין הפומפייה בשל צורתו. מדובר בגורד שחקים המתנשא לגובה של 225 מטרים! מחופה זכוכית במשקל של 15 אלף טונות.

 

 

במהלך דרכו המקצועית הוענקו לרוג'רס פרסים רבים ויוקרתיים ובהם מדליית הזהב המלכותית מאיגוד האדריכלים הבריטי (1985) פרס סטרלינג (2006) ופרס פריצקר (2007). הוא אף זכה לתואר אבירות מהמלכה אליזבת' השנייה בשנת 1981. אחד הפרויקטים הידועים שלו בעשור האחרון הוא זה שזיכה אותו בפרס סטרלינג ב-2006 - טרמינל 4 באחד משדות התעופה היפים והעמוסים בעולם - שדה התעופה במדריד. את הפרויקט הוא הקים ביחד עם הארכיטקט הספרדי אנטוניו לאמלה (Antonio Lamela). כבר אחרי הנחיתה, תוכלו להתרשם מהעיצוב המרשים ומשורה אינסופית של תקרות במבוק צהובות בצורת גלים שעולים ויורדים. המחשבה מאחורי הביצוע הייתה ליצור אווירה רגועה שתוריד את דרגת המתח של הנוסעים. זה קורה בעזרת הגלים ובעזרת מרחבים פתוחים וזרימה של אור טבעי.

תקרות בלי גבולות

מעץ, מזכוכית, מפיברגלס, עם תאורה נסתרת או תאורה גלויה - האפשרויות לעיצוב תקרות הן בלתי מוגבלות. אדריכלים ומעצבים הופכים את התקרות ליצירת אומנות של ממש

 

תקרות בעלות צורות גאומטריות יוצרות אפקטים מעניינים, ומעבר לכיסוי או להסתרה הופכות להיות פריט עיצובי בפני עצמו. חברת architect-k יצרה בבית משרדים תקרה בעלת עיצוב גאומטרי עם תאורה נסתרת.

 


את התקרה שבמסעדה זו שבלוס אנג'לס עיצב
Takeshi Sano שהקים את חברת SWeet co. היא עשוייה מאלפי מקלות עץ שנחתכו לאחר חישוב מדוייק על מנת ליצור אפקט של עננים.

עוד שימוש מעניין בעצים וגם בהשראת עננים נעשה על ידי חברת Bluarch במסעדה בניו-יורק. מדובר במערך גיאומטרי שלם של עצים בתלת מימד שמקיפים את המסעדה מלמעלה.


קוסטה נברינו שביוון, נחשבת ליעד אטרקטיבי ואקסלוסיבי. בין שלל המסעדות שעל קו המים שבמקום נמצאת גם
Bar Bouni. כחלק מהאווירה המשוחררת והעיצוב במסעדה שמשלב הרבה עץ ואת הצבע הלבן, התקרה שבמרפסת שלה עשויה מיריעות בד לבנות שמתנופפות ברוח וזזות במקביל לגלי הים במקום. על האדיכלות אחראי צוות K-STUDIO שידועים בפרויקטים שמשדרים רוגע ויוקרה גם יחד.


ממסעדות לתקרה בית מלון שבסין שעיצבה חברת
make architects בהשראת שדות האורז המדורגים כחלק מהתרבות המקומית. אלמנט התקרה חוזר בכמה מקומות במלון, בכניסה ובברכה למשל ומשלב בתוכו תאורה חמה ורכה שמוסיפה לאווירה.

 

נסיים בתקרה בחניון. סטודיו Paul Raff  עיצב על גבי תקרת חניון בטורונטו שבקנדה פאנלים של פיברגלס, כשהרעיון היה "להקפיא" את ימת אונטריו עליו שוכנת העיר. השימוש בחומר המסויים הזה עושה את העבודה ומקנה תחושה של גלי מים מעל.

תחרות המגדל הטוב בעולם 2016

הוא גבוה פי 3 ממגדל עזריאלי המרובע, הוא גורד השחקים הגבוה בסין, ונמצא במקום השני בדירוג העולמי. המגדל הזוכה גבר על 132 פרויקטים מ-27 מדינות. ויש לכך כמה סיבות טובות

תחרות המגדל הטוב ביותר שמתקיימת מטעם המועצה לבניינים גבוהים וסביבות מחיה עירוניות (CTBUH - Council on Tall Buildings and Urban Habitat) נערכת כבר למעלה מעשר שנים. מטרתה להכיר בפרויקטים יוצאי דופן בתחום, שתורמים לקידום בניינים גבוהים בסביבה העירונית. השנה התמודדו בתחרות 132 מגדלים מ-27 מדינות שונות. מלבד התחרות על המגדל הטוב בעולם, התקיימו גם תחרויות מקומיות, בהן נבחר גם המגדל הטוב במזרח התיכון, באמריקה, באירופה ועוד.
המגדל המנצח - החרוט של שנגחאי - הוא המגדל השני בגובהו בעולם. הוא גבוה פי 3 ממגדל עזריאלי המרובע, הוא הכי גבוה בסין, ונמצא במקום השני בדירוג העולמי לאחר מגדל בורג' חליפה שנמצא בדובאי.
המגדל הוא למעשה חרוט מסובב שתכנן משרד האדריכלים גנסל (Gensler) . הוא מרשים, בוהק, ומתנשא לגובה של 632 מטר, ובהן 128 קומות שמצטמצמות ככל שמטפסים למעלה. הוא זכה לפיתול של 120 מעלות (מדובר בחישוב מדויק עליו נפרט בהמשך), כשהקומה העליונה היא 55% מהתחתונה.

 

אז מלבד המראה הגרנדיוזי והחדשני, מה גרם לשופטים לבחור דווקא בו?
הבחירה הצורנית. בחירה זו גרמה לצמצום בכמות החומר הנדרשת לבניית המגדל ולייצובו, ולפיכך
מדובר בחסכון כלכלי גדול. בזכות חישוב מדויק של הפיתול גם עמידותו לרוחות גדלה משמעותית, שכן באזור נפוצות
רוחות טייפון. העיצוב, העמידות ההנדסית ויכולות התחזוקה של החלונות, נבחנו בעזרת תוכנות פרמטריות. לאחריהן נפערו יותר מ-7,000 צורות של חלונות, ובקירות המסך הורכבו כ-20 אלף פנלים. כ-30 יועצים שונים, ובהם יועצי מיגון אש, קונסטרוקציה ואוורור גויסו לתכנון הפרויקט, ומנהלי הפרויקט נעזרו גם בתוכנת BIM (שיטת ניהול מידע שמטרתה לייעל את התכנון והביצוע של פרויקטים בתחום ההנדסה האזרחית). השופטים נימקו את בחירתם גם בכך שהפרויקט מציג את המחויבות הגדולה ביותר למרחב ציבורי מאז מגדל קומרצבנק (Commerzbank) שהושלם בפרנקפורט ב-1997, וציינו שהקרבת שטחי קומה יקרים לטובת שטחי ציבור ופעילויות חברתיות מוכיחה, כי השיקולים היו מעבר לרווח כלכלי גרידא.
לאחר שש שנות עבודה, עלות הבנייה הסתכמה בסכום עצום של כ-2.2 מיליארד דולר!

uk